סיפורי אימה קצרים
היום אנו מציעים לכם כמה סיפורים קצרים על סיפורי אימה שבאמת התרחשו במצרים.
סיפורי אימה קצרים
- נשמתי את הנשימה האחרונה, וההורים שלי התעקשו לדעת את הסיבה למה שעשיתי, אז אמרתי בהשלמה: איך אני יכולה להיות מיס תיכון במסיבה של מחר עם הבטן הזאת? כעסתי ונסער, אז ניסיתי במהירות לחלץ את השומן בגלל חוסר זמן. נורא נתון בכלי שהשתמשתי בו. מחרטה מולכיה!
- הם רצו להדביק את חצי השעה האחרונה לפני תותח הלכידה, הראשון ברחוב חשוך, השני ברחוב מקביל. כשהם נפגשו במקרה, השני מצא שזה מתאים, ואחרי דקות של כרסום ושחיקת עצמות, עלתה קריאת השחר לתפילה. השני נסוג בשקט, מנגב את הדם משפתיו לפני האור הראשון.
- לאחר ששמענו את הצרחה השואגת, ראיתי אותו ממהר לצאת מהערפל, ומתחבא לידי בגראן החיטה, אומר: הג'נטלמן בא. התבוננו כמה רגעים, פחד קורע אותי, ואז ראיתי אותו עם אותם גלימות וכובע, אבל אנושי ומציאותי יותר, ממהר לעברי מהערפל, צועק באימה: המודיעין מגיע. הסתובבתי והסתכלתי על הדבר הזה שלידי בתוך הגופן".
- מרי היקרה
אני לא יודע למה אני באמת מדמם, למה הראש שלי תלוי על עמוד השדרה ולמה הצבע שלי לא נראה כמו שצריך; זה חיוור כמו הרקע של האימייל הזה. חשוב מכך, באיזו מהירות הוא עבר ברחבי הארץ.
ואיך בדיוק אני עומד מאחוריך עכשיו בזמן שאתה קורא! - במאמץ לנקום בשותפו היחיד במפעל משחות השיניים, ולאחר שהרג אותו בצורה מחרידה, הוא פירק את שותפותו בחשאי ושלח מתנה, המורכבת משפופרות מסוג חדש של משחת שיניים, לעשרת ילדיו של בן הזוג. , בזמן שהמטוס לקח אותו למדינה אחרת. הוא התחיל לדמיין בהנאה איך בן זוגו מסתובב עכשיו בפי ילדיו, בעוד הטעמים, הצבעים והריחות כיסו את מצבו החדש, כמו משחת שיניים זרוקה!
- הוא היה רגיל לבלוע ליחה, הפעם הוא הרגיש שהנוזל מאחורי הגרון שלו סמיך יותר, אז הוא סינן אותו חזק מהנחיריים, וראה כמות גדולה של הפרשות ריריות צהובות וירוקות, ועל המשטח הלבן של האסלה. , הוא ראה חפץ קטן באמצע הנוזל, הוא החזיק אותו בין שתי אצבעותיו ובהה, לגלות שזהו ראש עור קטן באורך חצי סנטימטר!
- ישבתי וראיתי טלוויזיה יומיים, ואף אחד אחר לא היה ער בבית, והשלט היה מולי, והערוץ התחלף מעצמו.. החזרתי אותו וזה נשמע נורמלי, בהתחשב בכך שהלב שלי בשעה עמידה, וכך זה שוב השתנה מעצמו, דקה אחר כך, ולאותו ערוץ שהחלפתי אליו קודם.. אמרתי. השתעממתי לגמרי, והחזרתי אותו.. קצת, ואז זה השתנה. אמרתי שברור שאוזז הגובלין לא רוצה לפספס את הפרק של הסדרה.. הוא יתגעגע אליו, ונכנסתי וישנתי ליד אמא שלי.
עוד סיטואציה שמספרת סיפור אימה קצר
- ישבתי על המיטה ולמדתי, ואחותי הקטנה ישנה, הדבר החשוב הוא שפתאום התעוררתי והלכתי ועמדתי מול המראה של השידה והתקרבתי אליה מאוד והיא הסתכלה חזק, אז אמרתי לה מה לא בסדר איתה, יאנה, היא אמרה לי, בחייך, איך האישה שהייתה כאן נכנסה למראה?
מצב שלישי מספר סיפור קצר
- זה כמעט הגורם לשיער הלבן על הסנטר שלי בזמן שכתבתי את הרומן "באב." הייתי לבד בדירה, וזה היה נדיר כשכתבתי בדירה שלנו בחלק שכתבתי ברומן. ואני אפגוש אותך בקול צלול ועולה אומר: "לא." אבל, אדוני, מאז אותו יום, הפסקתי לכתוב אימה ושיניתי לחלוטין את המטרה הספרותית שלי, למרות הרומן הזה שהרג את הפחד שלי, מאת אלוהים.
לראות סיפורי אימה מפחיד של כאן
סיטואציה רביעית מספרת על סיפור אימה קצר
- פעם היינו במקום בים סוף שנקרא אל-קוסייר, טיול מדעי ואחריו המכללה במשך חודש, העיקר שהבנים ישבו באוהלים והבנות ישבו בשירותים. ישבנו בשירותים שהיו ב בית חרושת ישן ונטוש, והיו שני שירותים, אחד גדול ומרווח. כמו כן, הלכנו לצפות בו. בחדר הראשון שפתחנו אותו, האיש הפעיל מאוורר. יונה עפה משם, והמאוורר הרג אותה. והדם הציף את המקום, ואחר כך אמר האיש שאנחנו לא רוצים שתלך לבית המנוחה הזה כי קורים שם דברים חשודים, כי לפני זמן מה נהרגה נזירה ונקברה תחתיה.
העניין לא נגמר כאן פעם אחת, אני וחברי היינו בחוץ וחזרנו ב-11 בלילה, נכנסנו לדלת המפעל - יש אבטחה, ואנחנו הולכים מרחק רב עד שמגיעים לאזור המנוחה. המרחק הזה שומם מאוד. תוך כדי הליכה מצאנו צללית לבנה שקופה, בדיוק כמו רוח רפאים, מתעופפת מולנו, רצה ומשמיעה קולות, והכלבים שמאחוריו. קפאנו במקום של אימה. אין אף אחד שמצאנו
- מישהו בא אלינו לבוש גלביה מצד הים ואומר לנו לא לרדת לים כי החוף סלעי והרגליים שלך יפריעו אז אמרנו לו ללכת והמשכנו כרגיל מצאנו אותו אדם שבא מאותו כיוון ואומר לנו את אותן המילים פשוטו כמשמעו, אתה רוצה לחזור, אל תסיים את הטיול.
עבדאללהלפני 5 שנים
באמת מדהים